החלטה בתיק רת"ק 14044-08-13

1. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין של  בית משפט לתביעות קטנות שדחה את הבקשה לביטול פסק בורר. פסק דין של בי משפט לתביעות קטנות מיום 13.3.13, הפנה את הצדדים לבוררות בענין הסכסוך שביניהם וקבע כי פסק הבוררות יהיה לפסק דין חלוט. ביום 24.4.13 ניתן פסק הבורר. המבקש הגיש בקשה לבית משפט לתביעות קטנות לביטול פסק הבורר- ונדחה בהחלטת בית משפט לתביעות קטנות מיום 16.7.13. במקביל הגיש המבקש בקשה דחופה במהלך הפגרה לעיכוב ביצוע פסק הבורר. הבקשה לעיכוב ביצוע  היא מושא הדיון כאן.

2. פסק הבורר קבע כי על המבקש (הנתבע שם) לשלם לצד השני סכום של 4,500 ש"ח תוך 30 יום ולהחזיר שיק של 3,000 ש"ח שהוגש לגבייה בהוצאה לפועל.

3. עובדות הרקע בתמצית

3.1 המבקש עבד כמנהל עבודה וקבלן מורשה בביתו של המשיב 1 בעבודות ריצוף, על פי הסכם עם אבי המשיב 1, הוא משיב 2.

3.2 המשיב הגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות  וטען לליקויים בעבודת הריצוף.

3.3 בית המשפט הפנה את הצדדים לבורר, אשר נתן בעניינם פסק בוררות ביום 24.4.13. בהחלטת ההפניה לבוררות נקבע כי פסק דין הבורר יהיה חלוט.

3.4 המבקש בקש לבטל את פסק הבורר בטענה שלא ניתן לו להשמיע את עמדתו בישיבה שהתקיימה אצל הבורר, וכן בטענה כי הבורר חרג מסמכותו.

3.5 בית המשפט קבל את תגובת הבורר אשר הבהיר שהמבקש הוא שדבר במרבית הזמן בישיבה וגם ניתנה לו הזדמנות לחקור את הצד השני. כמו כן הבהיר שלא קבל מסמכים נוספים מעבר לאלו שנמסרו לו מבית המשפט. בית המשפט  דחה את הבקשה לביטול פסק הבוררות.

4. דיון

4.1 הכלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק הדין עליו מערערים, וצריך טעם מיוחד כדי שבית המשפט ימנע ממי שזכה בדין, להנות מפירות זכייתו. (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984) "...הגשת ערעור, כשהיא לעצמה, אינה מונעת בעד הזוכה להוציא לפועל את פסק הדין או לפעול על פי פסק הדין בכל דרך אחרת. מי שמבקש כי בית המשפט לערעורים ימנע בעד הזוכה לפעול על פי פסק הדין, ולו רק באופן זמני, נושא בנטל, ואין זה נטל קל, לתמוך את הבקשה בטעם טוב". (בש"א 2966/96 עטיה נ. עירית תל אביב פד נ (1) 668 בעמ' 670).

4.2 בהחלטה לגבי עיכוב ביצוע יביא בית המשפט בחשבון את סיכויי ההצלחה בערעור וכן אם יזכה המערער בערעורו, לאחר שפסק הדין בוצע, האם יהיה זה מן הנמנע או קשה להשיב את המצב לקדמותו. ראו לענין זה ע"א 2841/07 מנהל מקרקעי ישראל נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה (אתר נבו, 25.8.08) - "הכרעה בשאלת עיכובו של פסק דין מורכבת מאיזון ושקלול בין שני גורמים - סיכויי הערעור ומאזן הנוחות (ראו למשל ע"א 7688/06 גולדנברג נ. מכבי שירותי בריאות כללית (לא פורסם, החלטה מיום 25.9.06) רע"א 8317/06 טהוליאן נ. ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ (לא פורסם 21.1.07, פסקה 9).

4.3 עוד אציין כי סיכויי הערעור והנזק הצפוי הינה שיקולים התלויים זה בזה ומושפעים זה מזה.

ראו בעע"מ 9177/01 אחים שרבט יוזמים ובונים נ' עיריית תל אביב, פ"ד נו(2) 163, 167:

"בשלב הראשון שוקל בית המשפט את סיכויי הערעור; אם הגיע למסקנה כי טובים הסיכויים שפסק הדין שעליו הוגש הערעור יבוטל או אם הגיע למסקנה כי הסיכויים לכך קלושים, פוחת משקלו של השיקול השני, שהוא היחס בין הנזקים הצפויים לכל אחד מבעלי הדין אם יעוכב הביצוע. אולם, אם סיכויי הערעור מאוזנים, או שלא ניתן להעריך אותם, יעבור מרכז הכובד אל השיקול השני, והוא שיכריע"

(וראו גם בע"א 4079/02 חלואני נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה, תקדין עליון 2002 (2) 1022).

4.4        ביצוע פסק הדין בענין זה משמעו תשלום כסף. הכלל הוא כי פסק לתשלום כסף איננו מסווג בגדר עניינים חריגים אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לעיכוב ביצוע. ראו בע"א 4444/10 חברת דפוס מאור ולך בע"מ נ' עדי נסים עדי (נבו, 21.6.10) הש' ג'ובראן-:

" הכלל הרחב קובע, כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". כך קובעת תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק הדין, במיוחד כאשר עסקינן בפסק דין כספי. משמע, אין די בהגשת ערעור או בהכרזה על כוונה להגיש ערעור על מנת לעכב את ביצוע ההחלטה. כך למשל, יינתן עיכוב ביצוע כאשר המבקש מצליח להראות כי באם לא יעוכב פסק הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעור יתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב - יפו פ"ד נ(1) 668, 672; ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה, פ"ד נ(5) 403)".

וכן לע"א 2841/07 מינהל מקרקעי ישראל נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה (נבו, 25.8.08) שם חזר הש' גרוניס על ההלכה לפיה:

" ההחלטות שעיכוב ביצוען מבוקש משיתות חיוב כספי. בפסיקה נקבע כי החלטות ופסקי דין מסוג זה יעוכבו לעיתים חריגות בלבד (למשל, בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172 (1989);ע"א 8939/01 חפציבה בע"מ נ' אביצור (לא פורסם, החלטה מיום 30.1.02)".